יום שבת, 18 במאי 2013

קרל המפל: מאימות לאישוש


בפוסט שעבר עסקתי בעקרון ההפרכה של קרל פופר, עקרון המתבסס על הבעייתיות של היסקים אינדוקטיביים. ברצוני הפעם להרחיב מעט יותר על בעיית האינדוקציה כפי שהיא באה לידי ביטוי בחקירה המדעית, ולשם כך אציג מדבריו של "קרל" אחר, קרל המפל.

קרל המפל היה פוזיטיביסט לוגי שתרם תרומה מכרעת לעיצוב הפילוסופיה של המדע בימינו; ניתן לומר כי מאז עבודתו אין מדברים עוד על "הוכחה" או "אימות" של תיאוריה מדעית - אלא על אישושה. את תפישתו הוא מציג בספרו "פילוסופיה של מדע הטבע": כאשר מדען מנסח היפותזה, הוא גוזר ממנה מסקנות בחינה המשמשות לבדיקת ההיפותזה, באמצעות ניסוי אמפירי או סדרת ניסויים. במידה והניסויים מראים כי מסקנת הבחינה אמיתית, ניתן לכאורה לקבוע כי ההיפותזה היא אמיתית. ברם, אם נבחן את הטיעון נראה שצורתו היא:

1.      אם A, אזי B;
2.      B אמיתי;
3.      לכן A אמיתי;

טיעון זה איננו תקף לוגית משום שהוא לוקה בכשל חיוב המסקנה. כאשר A  היא היפותזה ו-B  מסקנת בחינה, תמיד קיימת אפשרות שתמצאנה דוגמאות רבות בהן B  אמיתית, אך המידע הכלול במסקנות אלה לעולם לא יהיה שווה לכל המידע הכלול בהיפותזה. במילים אחרות: כאשר מדען מבצע ניסוי ותוצאותיו תואמות את השערת המחקר, עדיין אין די בכך בכדי להצביע על אמיתותה של התיאוריה. ניסוי מדעי עלול ללקות בפגמים רבים בתכנון הניסוי ובעריכתו, וכן לא מן הנמנע שניסוח ההיפותזה איננו מפורט דיו - קשה מאוד, ואולי אף בלתי אפשרי, להתייחס לכל המשתנים העשויים להשפיע על "פיסת המציאות" הנחקרת, מה גם שהמדען עשוי להסתמך על היפותזות אחרות שעדיין לא נחקרו. המסקנה לעולם תכלול יותר מידע ממה שכלול בהנחות; תוצאות הניסוי נתונות להשפעתם של גורמים שקשה להתייחס אליהם מראש, והדבר תלוי במידה לא-מועטה ביצירתיות ובכושר ההמצאה של המדען. לפיכך, קובע המפל, בהינתן ניסוי בו תוצאותיו מתאימות להשערות המוקדמות, ניתן לקבוע כי הניסוי מאשש את התיאוריה, אך כלל לא ניתן לקבוע כי הוא מאמת  אותה. הוכחה חד משמעית כי תיאוריה מדעית היא נכונה אינה קיימת, אפוא (עבור בני זמננו, ניתן לומר כי רק בעולם הפרסום והשיווק יש משמעות לביטוי הוכח מדעית ש"קרם XXXXX  מפחית את הקמטים" או "יוגורט XXXXX  מסייע רבות להורדה במשקל".

ניתן כעת לראות כי עקרון ההפרכה של פופר ממלא במידה מסוימת את החלל שנוצר כתוצאה מדברי המפל על ידי שימוש בכלל היסק דדוקטיבי שניתן ליישמו המסגרת חקירה מדעית:

1.      אם A  אז B;
2.      B  שקרי;
3.      לכן A  שקרי;

טיעונים מצורה זו (מודוס טולנס) הינם תקפים, לכן הפרכת ההיפותזה הינה אמיתית. 

אין תגובות:

פרסום תגובה