ההבחנה
שעורך המפל בין "אימות" ו-"אישוש" מצביעה על אחד הקשיים המרכזיים
בכל מחקר מדעי, אך הוא דוגל בתפישה לפיה אחת ממטרותיו העיקריות של המדע היא מתן
הסבר לתופעות המתרחשות בעולם. שומה על הסבר מדעי שיהיה בעל זיקה לניסיון האנושי
לגבי התופעות הנצפות, וכן בעל אופי אובייקטיבי. לפיכך, על ההסבר לעמוד בשני
קריטריונים חשובים:
·
דרישת
הרלוונטיות ההסברית - לא די בכל שהמידע מסביר את התופעה, גורמיה ונסיבותיה; עליו
לאפשר גם את חיזויה. על ההסבר לפרט תנאים מסויימים, אשר, אם יתקיימו, יגרמו
להתרחשות התופעה נשואת ההסבר. לחלופין, אם מדובר בתופעה שכבר התרחשה - על ההסבר
להראות כי קיים קשר סיבתי בין התנאים האמורים לבין עצם ההתרחשות.
·
דרישת
הבחינוּת - נאמן לרוח הפוזיטיביזם הלוגי, קובע המפל כי בשל אופיו התצפיתי
והניסיוני של מדע הטבע, כל טענה המהווה הסבר מדעי חייבת להיות ניתנת לבחינה
אמפירית. התופעות הנחזות הן מסקנות הבחינה של ההסבר ועליהם להיות רלוונטיים לטענות
המסבירות.
המפל
מציג שני מודלים להסבר מדעי העונים על הקריטריונים הללו:
הסבר דדוקטיבי-נומולוגי
הסבר מסוג זה מורכב מסדרת פסוקים: פסוק חיווי המתאר את התופעה אותה
ברצוננו להסביר (אקספלנאנדום), אשר נגזר דדוקטיבית מפסוקים אחרים, המתארים
חוקי טבע כלליים ועובדות פרטיקולאריות מסוימות (אקספלנאנס); פסוקי
האקספלנאנס חייבים לכלול בתוכם חוק טבע אוניברסאלי אחד לפחות ועובדה פרטיקולארית
אחת לפחות. ביסוד ההסבר הדדוקטיבי-נומולוגי עומדת ההנחה כי בטבע מתקיימים חוקים
כלליים ((X1, ובהינתן נסיבות X2 יתרחש אירוע Y, והתרחשות זו תתקיים
בהכרח בכל פעם שיתמלאו התנאים הנדרשים (X1+X2). להלן דוגמה להסבר מודעי
דדוקטיבי-נומולוגי:
1. מים
רותחים ב-100 מעלות צלזיוס.
2. קומקום חשמלי מופעל, יביא לרתיחת המים בתוכו.
3. מזגתי מים לקומקום החשמלי והפעלתי אותו.
4. לפיכך, המים בקומקום רתחו.
פסוקים 1-3 הם טענות האקספלנאנס, ופסוק 4 הוא האקספלנאנדום. טענה 1 היא חוק טבע אוניברסאלי, טענה 2 היא הכללה אמפירית וטענה 3 היא
עובדה פרטיקולארית.
הסבר הסתברותי
הסבר זה דומה במבנהו להסבר הדדוקטיבי-נומולוגי עם הבדל משמעותי אחד:
פסוק האקפלנאנדום איננו נובע דדוקטיבית מן האקספלנאנס, אלא, ישנה
הסתברות גבוהה להתרחשות התופעה. ההסבר ההסתברותי הוא למעשה הסבר אינדוקטיבי:
ואת מקומם של החוקים האוניברסאליים באקספלנאנס תופסים חוקים בעלי אופי הסתברותי,
וכלי המבחן הם כלים סטטיסטיים; מאחר וקיימת הסתברות גבוהה שאירוע Y יתרחש בנסיבות X, ישנה הסתברות גבוהה
שהמאורע אכן יתרחש. הסבר הסתברותי אינו מנטרל את גורם ההפתעה (בניגוד להסבר
דדוקטיבי-נומולוגי), אך המפל קובע כי די בהסתברות הגבוהה שסוג זה של הסבר מספק
לחיזוי תופעות, בכדי שיעמוד בדרישת הרלוונטיות ההסברית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה