היגיון או ביזיון?

ברצוני לחרוג מעט ממנהגי להעלות לאתר פוסטים אינטלקטואליים בלבד, ולתאר הפעם מקרה חינוכי מטריד משהו שרונן (בנו של אחד מחבריי), הלומד בבית ספר תיכון אי שם בצפון הארץ, היה חלק ממנו:

לפני כחודשיים נסע רונן לסיור חינוכי במחנות ההשמדה בפולין, כחלק ממשלחת תלמידים הנערכת מדי שנה בשנה. ביום בו הגיעו התלמידים לסיור במחנה עצמו, שלף רונן מתיקו את דגל ישראל והתעטף בו, מתוך כוונה לצעוד כך בשבילי המחנה. כעבור מספר שניות, ניגש אליו ראש המשלחת (אחד המורים של השכבה) והורה לו בתקיפות להוריד מיד את הדגל. הדגל, כך טען המורה, איננו פריט לבוש, ולהתעטף בו בצורה כזו יש בה משום "ביזיון" לדגל. רונן כעס וניסה למחות, אך כמובן שלא יכל להמרות את פי המורה, שעמד על דעתו בכל תוקף.

עם שובו לארץ, פנה רונן למנהל בית הספר והתלונן בפניו על דברי המורה ועל כך שמנע ממנו לצעוד בגאווה עם הדגל, אך המנהל לא קיבל את הטענות וגיבה את המורה. גם אביו של רונן התמרמר מאוד וביקש מהמנהל הסברים לגישה זו, אך הלה התחמק בטענה ש"זוהי מדיניות בית הספר", המסתמכת על חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא זה - סתם ולא פירש.

התנהגותם של המורה ושל המנהל (בהתאם לאותה "מדיניות" של בית הספר) היא תמוהה מאוד, וזאת מהסיבות הבאות:

·         התעטפות בדגל הלאום הינה אקט של פטריוטיות המקובל, ככל הידוע לי, ברוב התרבויות הלאומיות בעולם המערבי. ספורטאים, שזוכים במקום הראשון בתחרות בענף בו הם מתמחים ומיד ממהרים להתייצב בפני הקהל, כשדגל מדינתם מכסה את גופם - האם הם "מבזים" את הדגל ואת ארצם? כאשר עזאם עזאם שוחרר מן הכלא המצרי, וצילומים שלו עטוף בדגל ישראל כיכבו כמעט בכל ערוץ תקשורת - האם מישהו קצף עליו משום שהוא "מבזה את הדגל"?

·         סביר להניח שמנהלי בתי ספר במדינת ישראל יודעים כי הדגל שלה עוצב בהשראת הטלית - בד שצבעו לבן ובו פסי תכלת. סביר גם להניח שהם יודעים כי עטיפת הגב הוא עצם השימוש בטלית. או שמא מיליוני היהודים המתעטפים בטלית מדי יום ביומו מבזים את אחד האביזרים הקדושים בתרבות היהודית?

·         ההסתמכות העיקשת של מנהל בית הספר והמורה הנ"ל על אותו חוזר מנכ"ל משרד החינוך מרמזת על כך שבמסמך זה עצמו מוגדרת ההתעטפות הדגל כמעשה שעלול לבזות את הדגל. ובכן - לא מינה ולא מקצתיה. חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ח3/ה, שנכנס לתוקף ב-1 ליוני 2011, מגדיר את הנהלים הכרוכים בשליחת משלחות לחו"ל. בסעיף 13.4, תת-סעיף א' נכתב : "יש להימנע מהתנהגות הפגנתית, כגון תהלוכות ומצעדים ברחובות הערים בליווי שירה ודגלים, הנתפסים על ידי המקומיים כשחצנות וכהתגרות." בתת-סעיף ג' נכתב: "לבישת בגדי הייצוג של המשלחות והנפת דגלי הלאום מותרים רק בטקסים או באירועים רשמיים." אין מילה וחצי מילה לגבי ה"ביזיון" שבהתעטפות בדגל.
      
      לבסוף, מעניין מה עבר בראשם של עובדי משרד החינוך שהכינו את התמונה הזו, שהופיעה על הכריכה של אחד מהעלונים שהופצו על ידי המשרד לבתי הספר:

אין כל ספק בכך שזוהי זכותו של כל מנהל בית ספר לעצב את מדיניות בית ספרו, ולגבות את מוריו במקרה הצורך. אך מן הראוי שהדבר ייעשה באופן מנומק, מגובש והגיוני. אחרי הכל, אילו ערכים יכול להפיק התלמיד שנתקל בחומה כזו של אטימות ושרירותיות?

(מטעמים השמורים עמי, לא חשפתי פרטים מזהים לגבי שמו ומקומו המדוייק של בית הספר המדובר).