נשאלת השאלה: "האם לתרבות ולשפה יש השפעה על המבנה והתוכן של הסיפור העממי הצומח במסגרתה?". במילים אחרות האם לסיפור הצומח בתרבות גרמנית נוסח האחים גרים, או בתרבות היפנית נוסח קוג'יקי, ואולי, בתרבות הערבית נוסח "אלף לילה ולילה" יש תוכן המושפע מההסטורי ומהשפה של התרבות?
על פניו ניכר כי התשובה לשאלות אילו היא חיובית. אבל, בולטת העובדה כי ניתן לתרגם סיפור משפה לשפה ומתרבות לתרבות בהצלחה ניכרת. הסיפור "אלאדין" במקורו בא מסין לסאמאקאנד ונכנס לאוסף "אלף לילה ולילה" לצדם של סיפורים מהודו.
לאור העובדה, כי לסיפור העממי תפקיד חשוב בעיצוב הלאומיות, אנחנו יכולים להגיד: "כי לתרבויות זרות ואף עויינות לעיתים - תפקיד בעיצוב הלאומיות של תרבויות מתחרות, דרך הכלי הפשוט של סיפור עממי.
על פניו ניכר כי התשובה לשאלות אילו היא חיובית. אבל, בולטת העובדה כי ניתן לתרגם סיפור משפה לשפה ומתרבות לתרבות בהצלחה ניכרת. הסיפור "אלאדין" במקורו בא מסין לסאמאקאנד ונכנס לאוסף "אלף לילה ולילה" לצדם של סיפורים מהודו.
לאור העובדה, כי לסיפור העממי תפקיד חשוב בעיצוב הלאומיות, אנחנו יכולים להגיד: "כי לתרבויות זרות ואף עויינות לעיתים - תפקיד בעיצוב הלאומיות של תרבויות מתחרות, דרך הכלי הפשוט של סיפור עממי.
ספור עממי גם אם נודד הוא מעם לעם ומתרבות לתרבות, הרימשתנה הוא בהתאם לצרכים של אותו העם או אותה התרבות.ספור סינדרלה מופיע כבר בתנ"ך. הצורה בה נמשח דוד המלך להיות בחיר אלוהים למלוכה הוא ספור סינדרלה בצורה הגברית. גם אם הגיע לתנ"ך ממקורות שונים וזרים, יכול הוא להראות מבחינה היסטורית מה הייתה התפיסה בתקופה בה נכתב על מי ראוי להיות מלך וכיצד הוא נבחר.
השבמחק